איך לעזור לילד לאהוב מתמטיקה

מחוננות היא מושג שמעסיק הורים רבים, במיוחד כאשר ילד או ילדה מגלים סקרנות יוצאת דופן, לומדים במהירות, שואלים שאלות מורכבות או מפגינים יכולות חשיבה גבוהות ביחס לבני גילם. אבל איך יודעים אם ילד מחונן? האם ציונים גבוהים בבית הספר מעידים על מחוננות? ומה בעצם בודקים במבחני המחוננים של משרד החינוך?

כדי לענות על השאלות האלה חשוב להבחין בין יכולת קוגניטיבית גבוהה, הצטיינות לימודית ותהליך האיתור הרשמי של תלמידים מחוננים בישראל.

מהי מחוננות?

מחוננות היא מונח מהתחום הפסיכולוגי-חינוכי, המתאר יכולות קוגניטיביות גבוהות במיוחד ביחס לקבוצת הגיל. ילדות וילדים מחוננים עשויים לתפוס מושגים חדשים במהירות, לזהות קשרים ודפוסים, להתמודד עם בעיות מורכבות ולגלות גמישות בדרכי החשיבה שלהם.

עם זאת, אין תכונה אחת שמאפיינת את כל הילדות והילדים המחוננים. ילד אחד עשוי לגלות יכולת כמותית גבוהה במיוחד, ילדה אחרת יכולה להצטיין בתחום המילולי, ואצל ילדים אחרים היכולת הגבוהה עשויה לבוא לידי ביטוי דווקא בדרך שבה הם מנתחים בעיות ומסיקים מסקנות.

לכן, אי אפשר לקבוע שילד או ילדה מחוננים רק מפני שהם קוראים בגיל צעיר, מצטיינים בחשבון או מגלים ידע רב בתחום מסוים. אלו יכולים להיות סימנים ליכולות גבוהות, אבל הם אינם מהווים בפני עצמם זיהוי של מחוננות.

מחוננות גם אינה תעודה או תואר שמקבלים בעקבות הצלחה במבחן מסוים. מדובר בתיאור של יכולות קוגניטיביות גבוהות, שהביטוי שלהן עשוי להיות מושפע גם מהסביבה הלימודית, מההתנסויות ומההזדמנויות שניתנות לילד או לילדה.

איך יודעים אם ילד מחונן?

הורים רבים מזהים כבר בגיל צעיר מאפיינים שנראים להם יוצאי דופן. לעיתים מדובר ביכולת ללמוד במהירות, בזיכרון טוב, בסקרנות רבה, באוצר מילים מפותח או ביכולת להבין רעיונות מורכבים יחסית לגיל.

אבל חשוב להיזהר מרשימת סימנים שאמורה כביכול לספק תשובה חד-משמעית לשאלה האם ילד או ילדה מחוננים. ילדות וילדים מתפתחים בקצב שונה, ויכולות גבוהות יכולות להתבטא בדרכים שונות.

גם הישגים גבוהים בבית הספר אינם הוכחה למחוננות. תלמיד או תלמידה יכולים להצטיין בזכות שילוב של יכולת, השקעה, מוטיבציה והרגלי למידה טובים, בעוד שילד או ילדה בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות מאוד לא בהכרח יציגו ציונים יוצאי דופן בכל מקצוע.

כאשר רוצים לבחון מחוננות באופן מסודר, יש צורך בכלי הערכה שנועדו להשוות את הביצועים של הילד או הילדה לביצועיהם של בני אותה קבוצת גיל. בישראל מתקיים לצורך כך תהליך איתור מחוננים במסגרת מערכת החינוך.

מה ההבדל בין מחוננות להצטיינות?

המושגים "מחונן" ו"מצטיין" משמשים לעיתים כאילו הם מתארים את אותו הדבר, אבל מדובר במושגים שונים.

הצטיינות מתייחסת בדרך כלל להישגים גבוהים בפועל. תלמידות ותלמידים מצטיינים עשויים לקבל ציונים גבוהים, לבצע היטב משימות לימודיות, להתמיד ולהפגין הרגלי עבודה טובים.

מחוננות מתייחסת ליכולות קוגניטיביות גבוהות ביחס לבני אותה קבוצת גיל. היכולות האלה לא תמיד מתורגמות באופן ישיר לציונים גבוהים.

לכן ילד או ילדה מחוננים יכולים להיות תלמידים מצטיינים, אבל הם לא חייבים להיות כאלה. באותה מידה, מי שמגיע להישגים לימודיים גבוהים מאוד אינו בהכרח מוגדר מחונן.

במילים אחרות, הישגים ויכולת קשורים זה בזה, אבל הם אינם אותו הדבר. ההבחנה הזו חשובה במיוחד כאשר מנסים להבין מה בעצם בודקים במבחני האיתור למחוננים.

איך מאתרים מחוננים בישראל?

משרד החינוך מפעיל תהליך איתור מחוננים בבתי הספר היסודיים. מטרת התהליך היא לאתר תלמידות ותלמידים המתאימים לתוכניות הייעודיות למחוננים ולמצטיינים.

תהליך האיתור כולל שני שלבים מרכזיים:

מבחן שלב א' הוא מבחן סינון קבוצתי שמתקיים בבית הספר. בהתאם לתוצאות שלב א', חלק מהתלמידות והתלמידים מופנים לשלב ב' של תהליך האיתור.

מבחן שלב ב' הוא מבחן קבוצתי נוסף, פסיכומטרי-פסיכוטכני באופיו, המתקיים במרכזי בחינה ייעודיים. בשלב זה נבחנות יכולות חשיבה ביחס לקבוצת הגיל.

חשוב להבין שתהליך האיתור אינו דומה למבחן רגיל בבית הספר. מטרתו אינה לבדוק עד כמה הילד או הילדה למדו חומר מסוים שנלמד בכיתה, אלא לבחון את אופן ההתמודדות שלהם עם סוגים שונים של משימות חשיבה.

מה בודקים במבחני המחוננים?

מבחני האיתור כוללים שאלות הבודקות מגוון יכולות חשיבה. בין היתר נבחנות יכולות מילוליות, כמותיות וצורניות, זיהוי חוקיות, הבנת קשרים והסקת מסקנות.

השאלות מוצגות בפורמט של שאלות רב-ברירה, והילדות והילדים נדרשים לבחור את התשובה המתאימה מתוך מספר אפשרויות.

גם למסגרת הזמן יש משמעות. הנבחנים צריכים לקרוא את השאלה, להבין מה נדרש מהם, לזהות את דרך הפתרון ולבחור תשובה, וכל זאת במסגרת הזמן המוקצבת למבחן.

עבור ילדות וילדים רבים בכיתות היסוד מדובר בפורמט בחינה שאינו מוכר להם מהלמידה היומיומית בבית הספר. הם עשויים להיתקל בפעם הראשונה בשאלון ארוך של שאלות רב-ברירה, בסוגי שאלות חדשים ובצורך לנהל את זמן העבודה לאורך המבחן.

האם אפשר להתכונן למבחן מחוננים?

השאלה האם כדאי להתכונן למבחן מחוננים מעסיקה הורים רבים, ולעיתים היא נובעת מהחשש שהכנה למבחן יכולה כביכול "לייצר" מחוננות.

חשוב להפריד בין הדברים. הכנה למבחן אינה יוצרת מחוננות ואינה הופכת ילד או ילדה למחוננים. מטרתה היא לאפשר לילדות ולילדים להכיר מראש את סוג הבחינה שאליה הם ניגשים - את מבנה המבחן, את סוגי השאלות, ואת הצורך לעבוד בשאלון רב-ברירה במסגרת זמן מוגבל.

ילד או ילדה בעלי יכולות חשיבה גבוהות שמתמודדים בפעם הראשונה עם פורמט לא מוכר בזמן המבחן עצמו, עלולים להשקיע חלק מהזמן והקשב שלהם בעצם ההסתגלות לצורת הבחינה. היכרות מוקדמת עם הפורמט מאפשרת להם להתמקד יותר בהתמודדות עם השאלות עצמן, ולפתח מראש אסטרטגיות עבודה - למשל איך להתמודד עם שאלה שלא ברור מיד כיצד לפתור אותה, מתי כדאי להמשיך לשאלה הבאה, וכיצד לחלק את הזמן באופן יעיל.

בישראל קיימות תוכניות שונות של הכנה למבחן מחוננים. הפרופסור הלא מפוזר, למשל, הוא מרכז ההכנה הוותיק בישראל למבחני מחוננים, הפועל ברציפות מאז שנת 2004 ומתמחה בהכנת ילדות וילדים למבחני האיתור.

מה הכנה למבחן יכולה לעשות, ומה היא לא יכולה לעשות?

הכנה נכונה יכולה להפחית את חוסר הוודאות ולאפשר לילדות ולילדים להגיע למבחן כשהם מכירים את פורמט הבחינה, את סוגי המשימות ואת הצורך לעבוד במסגרת זמן מוגבלת. תרגול בתנאים המדמים את מסגרת הבחינה עצמה - רצף שאלות תחת מגבלת זמן, ולא רק תרגילים בודדים ללא הגבלה - יכול להיות משמעותי במיוחד בהקשר הזה.

אבל חשוב לא פחות להבין מה הכנה אינה יכולה לעשות.

הכנה איכותית למבחן מחוננים אינה יוצרת מחוננות, והיא אינה יכולה להבטיח הפניה לשלב ב' או קבלה לתוכנית מחוננים. מבחני האיתור נועדו לזהות יכולות גבוהות ביחס לקבוצת הגיל, ולכן אין תוכנית הכנה שיכולה או צריכה להבטיח תוצאה מסוימת.

המטרה של הכנה נכונה היא פשוטה יותר: לצמצם ככל האפשר את ההשפעה של חוסר היכרות עם המבחן, ולאפשר לילדות ולילדים להביא את יכולותיהם לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר ביום הבחינה.